מאיר לוקשינסקי
תאונת דרכים על סף הקטלנית שינתה את חיי מקצה לקצה. ניתן לומר שזה היה קטליזטור לרצף אירועים שמחקו כמעט לחלוטין את העולם שבניתי במשך עשרות שנים, ויחד עם זאת אירוע שפתח לי פרוזדור למציאות שונה ואחרת, מציאות שלפני כן כלל לא שיערתי שקיימת.
התחלתי לחלום בלילות חלומות סתומים ומוזרים שבהם אני מקבל מסרים בלתי מובנים. כמנתח מערכות במקצועי וכאדם שגדל על מדע והגיון מעולם לא האמנתי במיסטיקה ורוחניות. עד לאותו לילה בו חלמתי חלום שאני נמצא במערת הקבר של רבי שמעון בר יוחאי (רשב"י) בהר מירון. הייתי שם לבדי עומד כנגד מקום קבורתו כשלפתע הרגשתי נוכחות מאחורי. הסתובבתי לא היה שם איש, אבל על הקיר מולי השתקף אור ובתוכו ראיתי את עצמי עומד על גג בירושלים העתידית, וצופה באירוע שמשנה את המציאות כפי שאנו מכירים אותה.
במשך שנים לאחר מכן התעוררתי מדי בוקר בשעה מוקדמת והתחלתי לכתוב את הרעיונות שהופיעו לי בחלום. במהלך הכתיבה התגלתה לי תאוריה מדהימה על דרך פעולת המוח והאופן שהוא מאחסן את הזיכרונות שלנו. כמו כן, גיליתי קשרים מפתיעים בין תורות הקבלה העתיקות לבין תיאוריות פיזיקה מודרנית - קשרים שמציעים אפשרות שהמיסטיקאים העתיקים השיגו תובנות שהמדע רק מתחיל לגלות.
מה שהתחיל כרומן הפך לחקירה אישית: אם אכן קיים ממד תודעתי מעבר למציאות הפיזית, כיצד הטכנולוגיה המודרנית עשויה לאפשר לנו לגשת אליו? ומה יקרה לאנושות כשנצליח? בספר אני משלב בין הידע המדעי שלי כמנתח מערכות לבין החקירה הרוחנית שהתפתחה בי. התוצאה היא סיפור שמציג חזון שבו דווקא האיחוד בין מדע לרוחניות הוא המפתח לקפיצת המדרגה הבאה בהתפתחות האנושית.
אני מאמין שבעידן הנוכחי, כאשר אנו מפתחים טכנולוגיות שמאתגרות את ההגדרות המסורתיות של מה שאנושי - מבינה מלאכותית ועד ממשקי מוח-מחשב - השאלות שמעלה הפרוזדור אינן רק פילוסופיות; הן עשויות להכתיב את עתידנו כמין.